בזכות כתיבתו הנמרצת, ועוד יותר בגלל הופעותיו הגרנדיוזיות בתוכנית ה-BBC 'טופ גיר', הסנוב האנגלי ג'רמי קלארקסון, מיסיונר מדופלם ומטיף מוסר – הופך למשיח. לא רק בענייני רכב, שהיו תמיד בראש מעייניו, אלא גם במגוון רחב של נושאים שמעסיקים את הציוויליזציה המודרנית.
אמנם עיסוקו העיקרי של קלארקסון הוא עדיין רכב, שכלפיו יש לאיש החביב הזה התייחסות גזענית אשכרה, אך בוחן העילית לא מצטמצם עוד לד' אמותיה של המכונית אלא שולח ידו באופנה, תיירות, פיזיקה, פוליטיקה ופסיכולוגיה. בקיצור, הוא כותב על האנושות כולה, עם נגיעות קטנות בקוסמוס. בעצם, אין נושא שקלארקסון עוד לא הספיק להתייחס אליו מזווית קלארקסונית סרקסטית.
"דבר שטוב לכל תכלית – אינו משרת שום תכלית", אומרים על מכונית שתוכננה הן לנסיעות באספלט והן לעפר, לבוץ ולשלג. אִמרה זו מתאימה גם לקלארקסון, החתום על עשרות ספרים במגוון מעורר השתאות (או לגלוג) של תחומי ההוויה האנושית – ספרים שבהם הוא אינו מתבייש לחזור על עצמו. בכל אופן, גם אני נמניתי עם חסידיו המושבעים של קלארקסון, עד שהבנתי שהוא בעצם בדרן חביב ולא הרבה יותר מזה.
קלארקסון, בתצורתו הנוכחית כאימפריה, נראה לי חשוד משהו לא רק בכתיבתו הספרותית חובקת הכול, אלא גם בפטפוט (הכתוב או המדובר) שלו על אודות מכונית המבחן התורנית. במיוחד לנוכח העובדה שהנהיגה הקלארקסונית הטיפוסית מתבצעת בשטחים רחבים, חלקים ובטיחותיים כמו שדה תעופה. אלו הם תנאים לא מסוכנים שקל לבצע בהם תרגילי נהיגה, החלקות מבוקרות כביכול נוסח דריפט, סיבובים חדים וכדומה. הייתי רוצה לראות את קלארקסון נוהג בסיבוב על יד ביתי – סיבוב הננעל בהפתעה ומשני צידיו חומות עצים דחוסות ובלתי סלחניות.
אך קלארקסון זהיר מכדי להיקלע למקומות כאלה, וגם לא בדיוק מחפש מסלולי מרוצים תקניים או תחרות עם נהגים מקצועיים. כך, במקום להעמיד את נהיגתו למבחן, הוא מעדיף לתת שיעורים נון שלנטיים בתנאים נוחים יחסית, מפטפט מבלי להביט בכביש, מקרין סמכותיות וסנוביות טהורות כקריסטל.
ודאי שלא הייתי כותב את זה – לא על ג'רמי קלארקסון ולא על 'טופ גיר', תוכנית BBC מעולה בעלת חוש הומור יחידי במינו המותירה את מתחריה הרחק מאחור – לוּ הירחון 'טופ גיר' של הסטאר בריטי וחבורתו לא היה מציק לי אישית, מבלי שביקשתי.
זה קרה כאשר תלמידו וחברו של קלארקסון, ריצ'רד המונד, שפך בירחון הזה קיתונות של התמוגגות על ב.מ.וו Z3M קופה, כאילו נדבק ממני בהתפעלות ממנה. הוא גילה (חצי שנה אחריי) שמדובר במכונית ממש חלומית בזכות תכנונה, שיווי משקלה וכוחו של מנוע ששת הצילינדרים בטור, המפיקים 330 כ"ס עוד לפני שאיזו סדנת שיפורים או מרוצים פתחה לו תיק לקוח.
ריצ'רד המונד מוקסם מכך שב.מ.וו Z3M קופה, שיצאה מפסי הייצור בשנים 1998-2002, קיבלה מתלים קשיחים יותר מ-Z3M רודסטר. לדבריו, בזכות העובדה שלקופה יש גג, היא לא סובלת מתסמונת ה'מתנהגת כמו סמרטוט רטוב' של המכונית הפתוחה.
"עיצוב הפנים של Z3M", כתב המונד, "שובר שיא של איכות". אם לסכם את דבריו בתרגום חופשי, לוח המחוונים מחבק את נוחותו של הנהג וכל פרט מונח במקומו. למקרא שבחים אלו, אפשר להתרשם שב.מ.וו זו תשרוד גם אחרי הפירמידות.
המונד זה, במקרה (המופרע) שעוד לא הבנתם, ממש משתגע על Z3M קופה, ואף העיר כי הוא מצפה שיקפצו עליה האספנים הכבדים, אלה שקונים את הבנטלים הקלאסיות. הוא מפציר באספנים הללו שלא יגַדרו את Z3M בסרט תצוגה אדום, כי תכשיט זה לא נועד לרבוץ במכלאה של דאווין, אלא נולד לנהיגה מהירה – יצור נדיר במחוזות ההווה המוטורי הדלוח (התרגום חופשי, אך נאמן ברוחו למקור).
ומה התוצאה של כתיבתו הנרגשת של מר ריצ'רד המונד? מחירי הב.מ.וו Z3M קופה המשומשות זינקו השמיימה באתרי המכירות הגרמניים. זה קורה דווקא רגע קט לפני שהחלטתי לשים יד על אחת מהן. לחינם הסתובבתי בין הדגמים המוצגים וחיפשתי אחת שמתאימה לי כהוגן, כזו בלי מושבים כחולים ופלסטיקים בצבע כתום, אלא עם מושבים שהוחלפו לרקארו ומנוע שזלל תרד.
עכשיו, בגלל ירחון 'טופ גיר' ומאמרו הנלהב מדי של המונד, נכזבה תוחלתי לספח אל חיי ואל עתידי את ב.מ.וו גזעית זו, ולהביא אותה כאחות חורגת לאלפא GTV ולהונדה CRX. הפצוע הפולני כועס.
