איסלנד היא אי בעל נוף וטופוגרפיה עוצרי נשימה. מראה אבני הבזלת, הצוקים האימתניים, קרח עד על ההרים, הנוף הבתולי וגייזרים הפורצים בעוז ממעמקי האדמה משווים למקום הזה מראה קדומי, של ימי בראשית.
אל מול המראות הללו לא יכולתי שלא לחשוב על גולף הראשונה, שבמידה רבה הייתה גם היא תוצר בתולי, ראשוני ומיוחד. גולף ההיא התוותה ופרצה את הדרך לכל המכוניות הקומפקטיות שהגיעו אחריה.ואת כל זה אי-אפשר לומר על שום דור מאוחר יותר של גולף אשר הוצג מאז. איך אפשר להאשים בזה את פולקסווגן, הרי גולף הייתה המכונית הנמכרת ביותר בקטגוריה שלה שנים רבות, ועדיין היא אחת מרבות המכר; גולף נמכרת במאה ועשרים מדינות בקירוב, היא המכונית הנפוצה ביותר בהיסטוריה של פולקסווגן (יותר מ-26 מיליון יחידות) ואחד הדגמים המוכרים ביותר בעולם, ומסיבה זו ממש גולף מנצחת לא מחליפים.
גולף. דור חדש או רק מתיחת פנים
עובדה זו ניכרת במיוחד בגולף דור שישי שמוצגת בעולם בימים אלו ובכל מה שקשור למראה העיניים לפחות, לא נתונים רבים שונו בה לעומת המכונית המוחלפת.
האומנם זוהי גולף דור שישי ולא מתיחת פנים לגולף דור חמישי?
החלטה של רואי חשבון
למעשה, בפולקסווגן ועוד איך שינו את המתכון בגולף דור שישי. בעצם, לא את המתכון, כי אם את התקנון. מכונית חדשה מוצגת על פי רוב בכל שש עד שמונה שנים, ואילו המחליפה של גולף דור חמישי הוצגה לאחר חמש שנים בלבד, וזה חריג. חריג מאוד. אז למה למהר ולהציג מחליפה? כי גולף דור חמישי היא מכונית מאכזבת. לא, לא כמכונית, כמקור רווח ליצרן הגדול. גולף דור חמישי היא מכונית מצוינת, אך יקרה. יקרה ליצור ויקרה לצרכן. יקרה מספיק כדי שהצרכן ידיר את ישבנו למושב מכוניות מתחרות.
אנשי פולקסווגן עצמם מציינים בגאווה כי הם התייעלו וצמצמו את זמן הייצור של המכונית החדשה בלא פחות מחמישים אחוזים(!) לעומת הדור היוצא (מחמישים לעשרים וחמש שעות ייצור עבור כל מכונית - פחות או יותר הממוצע בתעשייה) וחסכו כעשרים אחוזים מעלות הייצור, ולפיכך אף שמדובר במכונית חדשה, מאובזרת ומצוידת יותר, לא יהיה מחירה גבוה מזה של גולף הקודמת.
דור שישי
למראה העיצוב החיצוני ההולך בתלם קודמו וכן למבדק המפרט הטכני ומשום שמדובר בשימוש באותה הפלטפורמה כשל הדור היוצא, האם אפשר לומר כי מדובר במתיחת פנים מסיבית לגולף הנוכחית ולא בגולף חדשה לגמרי? ובכלל, למראה העיצוב החיצוני המודרני, המקופד הנקי, אך השמרן עולה השאלה האם לזאת פיללנו? אנשי פולקסווגן בחרו שוב לשפר את הנוסחה ולא להמציא אותה מחדש. במילים אחרות: מעט יותר מאותו הדבר ולא הרבה יותר מאשר אחרת לגמרי, וגולף דור שישי הולכת בצעדיה של גולף דור חמישי ולא של גולף פלוס . אבל גולף היא אייקון, מכונית שצלליתה מוכרת לכל ברנש ודרדס, ובגרמניה, ארץ מולדתה, הקהל רוצה גולף שהוא מכיר, וזה מה שהוא מקבל, גם אם בראש מחלקת העיצוב ניצב לא אחר ממעצב-העל וולטר דה-סילבה, שחתום על עיצוב של כמה מכוניות אחרות - נועזות למדי.
פולקסווגן גולף דור שישי. העיצוב נותר דומה מאוד לקודמו
אז העיצוב דומה, ובייחוד בהיטל צד, גם בעין בלתי מזוינת אפשר לראות את הקווים השזורים המחברים בין ששת הדורות של גולף, בייחוד בכל הקשור לעיצוב קורת C (הקורה האחורית), הפנסים האחוריים, ובייחוד הפנסים הקדמיים, שלדברי המעצבים עושים כבוד לאלו של הדור הראשון. עם זאת, קווי המתאר של המכונית החדשה ספורטיביים יותר למראה, שואבים שאר רוח מ האחות הספורטיבית – שירוקו, והתחושה היא כי היציבה נמוכה ואגרסיבית יותר, בעיקר בזכות קו המותניים השמנמן, בזכות עיצוב החרטום הנאה וכן בזכות העובדה שהפרופורציות אכן שונות מעט, התוצאה נאה יותר מהמכונית היוצאת.
מלבד השמירה על הקיים ושיפורו וכן ייעול הייצור והוזלתו, הנקודה הבולטת ביותר בגולף דור שישי חייבת להיות תא הנוסעים שלה. בתקופה שקדמה להשקה התהלך לו החשש שבפולקסווגן יפגעו באיכות הגימור והחומרים בשל קיצוץ בעלויות, ואולם אז בא תא הנוסעים המהודר והמצויד למשעי וטופח בפלסטיקים האיכותיים שלו כנגד כל הציפיות. אין מה להרחיב בכל הנוגע למרווח פנים כי מה שיש בהחלט טוב ואינו חורג מהנורמה, לטוב ולרע. המרווח מלפנים מצוין, תנוחת הישיבה מצוינת. מאחור יש די והותר מקום גם למבוגרים, ותא המטען יעשה את העבודה. לא כאן הבשורה. הבשורה היא שאיכות גבוהה נוטפת בעליל בכל מקום שהעיניים נחות בו, גולף דור שישי לוקחת את האבזור, את האלקטרוניקה ואת סייעי הנהיגה המקובלים במכוניות יקרות הרבה יותר ומורידה אותם לתא נוסעים של מכונית קומפקטית "עממית"; ואכן, אפשר למצוא דמיון וחלקים רבים זהים המשותפים בין גולף דור שישי ובין פאסאט CC . זאת ועוד, גם בנושא בידוד מרעשים חיצונים נעשה מאמץ חריג לבודד את תא הנוסעים מהסביבה, ובכלל העיצוב הפנימי – גם שאינו נועז – מודרני, מזמין ונאה לעין. אפשר לומר בבטחה כי תא הנוסעים של גולף דור שישי מציב סטנדרטים של איכות גימור, דיפון וציוד שיתפסו את כל המתחרים עם הפלסטיקים מופשלים מטה.
בכבישי איסלנד
שלוש גרסאות מנוע התייצבו להשקה: שני מנועי 1.4 ליטר המוגדשים (122 ו- 160 כ"ס) וכן מנוע טורבו-דיזל 2.0 ליטר 140 כ"ס, כולם משודכים לתיבות DSG . נפתח בטורבו-בנזין הקטן. בשילוב העובדה שהמומנט המרבי של המנוע מתקבל עוד ב-1,500 סל"ד וכן בסיוע שבעת היחסים אשר תיבת ההילוכים מציעה, הכוח אשר יחידת הכוח הזו מספקת זמין כמעט תמיד , נוכחות הטורבו כמעט אינה מורגשת, והמנוע מטפס בחופשיות לסל"ד גבוה, ובכל מקרה שקט מאוד. הביצועים? בהחלט מצוינים.
עזבו את תא הנוסעים. תראו את הנוף האיסלנדי מבעד לחלון
הלאה: 1.4 ליטר כפול המגדשים. עם מומנט גבוה עוד יותר ועוד כוח הביצועים כמובן טובים יותר, וגם כאן בידוד הרעשים המרשים הוא זה שמפתיע לטובה. גם במצב שהמנוע קבוע בתוך הקו האדום הנוסעים אינם צריכים להעלות את טון הדיבור כדי להתגבר על הרעש הנמוך מאוד החודר לתא. מיותר לציין שגם לתיבת ההילוכים DSG מגיעות מחמאות רבות, בזכות העברות הילוכים חלקות למשעי, למעט זעזוע קל בעת הורדות הילוכים ידניות שנעשות בסל"ד גבוה מאוד. במצב אוטומטי התיבה ממהרת לבחור בהילוך הגבוה ביותר האפשרי – וזה אומר גם הילוך שביעי בשבעים קמ"ש – לטובת חיסכון בדלק, וזה בסדר כי יש גם מצב ספורט ששומר על המנוע בסל"ד גבוה יחסית ומונע מהתיבה טיפוס מעבר להילוך החמישי ויש גם מצב ידני עם ידיות החלפת הילוכים מאחורי גלגל ההגה.
אחרון חביב: טורבו-דיזל. לא שתבחינו בזה כאשר אתם בתוך המכונית. פשוט בידוד הרעשים כה טוב שצריך אוזן חדה כדי לזהות את צליל המנוע. מובן שהמנוע, כיאה לבני מינו, מצטיין במומנט גבוה ובכוח רב וגם כאן תיבת ההילוכים מצטיינת. הביקורת העיקרית נוגעת לתגובת דוושה נרפית מאוד, וזה מקשה במקצת את הנהיגה בכבישים מפותלים.
אם בכלל אפשר למצוא כאלו באיסלנד. אפשר להגיד דברים רבים על איסלנד, מעטים מהם יהיו על כבישי נהיגה, כמו שאנו אוהבים, ולפיכך לא היה פשוט למצוא פיסת כביש שתוכל להביא לידי ביטוי את היכולת של המכונית. לא היה פשוט, אבל לבסוף מצאתי קטע כביש כזה, ונתתי לגולף דרור להגיד את דברה.
גולף דור רביעי לא הצטיינה בפרק הזה, גולף דור חמישי הראתה שיפור, אבל בכל הנוגע לגרסאות הרגילות שלה (להבדיל מ- GTI ) היא הייתה חסרת עזוז. גולף דור שישי מעלה את רף האחיזה, אבל עדיין חסרה את המעורבות הנדרשת להנאה אמתית מהנהיגה. האשם המידי הוא ההגה המתוגבר חשמל, שאמנם מציע משקל ותגובה טובים, אבל מעט מאוד היזון חוזר, מלבד נטייה מודגשת קצת יותר מדי לתת-היגוי במגבלות האחיזה ולאדישות ניכרת של הגלגלים האחוריים למשחקי דוושה המעלים חיוך.
צריך להרחיב בכמה מילים על מערכת ה- DCC – בולמי הזעזועים המתכוונים. במצב "ספורט" הם מציעים נסיעה נוקשה למדי, נוקשה מדי על אספלט גלי במהירות גבוהה. בכביש מפותל כדבעי הם עושים עבודה נהדרת בריסון תנודות הגוף והפחתת זוויות הגלגול, עם הקשחת משקל ההגה. מצב "נוחות" מרכך מאוד את השיכוך ומאפשר נוחות נסיעה מצוינת, כל עוד הכביש אינו גלי מדי והמהירות גבוהה מדי. מצב "רגיל" מציע פשרה טובה בין הקצוות. עוד נקודה ראויה לציון היא איכות הייצור הבולטת לטובה, שגם כביש משובש מאוד לא הצליח להוציא ממנה רעשי מחאה של פלסטיקים מרשרשים. עוד סיבה טובה לסמוך על מערכת בקרת השיוט: השילוב בין הנינוחות ובין השקט בתא הנוסעים מטעה בתחושת המהירות, וזו נראית תמיד נמוכה ממה שהיא באמת.
בדרך ארצה
אנשי פולקסווגן לא יצאו מגדרם להגדיר מחדש את המכונית הנמכרת והמוכרת ביותר שלהם, אלא פשוט עיצבו אותה כמו גולף (והיא נראית כך טוב מבעבר, אבל שמרנית, אולי קצת יותר מדי), עשו אותה טובה יותר, שקטה יותר, מאובזרת יותר וחסכונית יותר, וכל זאת תוך כדי שמירה על אותה רמת מחיר לצרכן.
גולף דור חמישי. מצא את ההבדלים
אם לשפוט את המכונית לפי הקריטריונים הללו, המשימה בוצעה כהלכה, וגולף דור שישי היא מכונית שכביכול מציעה את אחת החבילות הקוסמות ביותר בקבוצה, והיא אחת המכוניות הטובות בקבוצה, ללא ספק. השאלה היא אם מה שרצה הקהל בעבר (גולף) זה מה שהוא רוצה בהווה וירצה בעתיד, ואם לא היה צורך להציג מכונית נועזת מזו הנוכחית. ימים יגידו.
לישראל תגיע המכונית לקראת סוף חודש דצמבר בגרסאות 1.6 ליטר ידנית ואוטומטית וכן שני מנועי ה-1.4 ליטר TSI בשילוב תיבת DSG . לקינוח תגיע גם גרסת הטורבו-דיזל 2.0 ליטר, 140 כ"ס. המחירים צפויים להישאר דומים לאלו של הדגם היוצא.
הכותב היה אורח חברת פולקסווגן באיסלנד
