ניתוח הפרמטרים של סוף השבוע בהוקנהיימרינג שאירח את המרוץ ה-11 בעונת 2010 בפורמולה 1, גרם לאוהדי הספורט לתחושות נעימות בבטן. רעם תופי קרב ורוחות מלחמה שמנשבות במסלול לאור התחרותיות העזה שהופגנה על ידי פרארי ורד בול רייסינג במקצה הדירוג ובנוסף, תרכובות הצמיגים הקיצוניות שסופקו על ידי ברידג'סטון ולקינוח חזרתו של מיכאל שומאכר יחד עם עוד חמישה נהגים גרמנים, כל אלה יצרו אינספור תסריטים טובים בעיני כולם, אך התוצאה של כל אלה, הסתכמה בזינוק סוער, מרוץ מנומנם ומהלך שערורייתי נוסף מבית היוצר של פרארי.

זינוק מגומגם

הסתערות אדומה בפתיחה

פטל האומלל החל להביט בתכיפות הולכת וגוברת במראות מחשש שגם בן קבוצתו ואויבו המר, מארק וובר שזינק רביעי, לא יגיע אף הוא ויחלוף על פניו אך לשמחתו גם וובר זינק בצורה חלשה ואיבד מקום ללואיס המילטון שהיה עסוק בתפילות במשך כל סוף השבוע וחיכה לנס שימנע ממנו לאבד נקודות אליפות רבות.

בחלק האחורי של המסלול אירעו כמה התנגשויות וחיכוכים. המשמעותית ביותר הייתה ההתנגשות בין שני נהגי סקודריה טורו-רוסו, חיימה אלגוארסוארי הספרדי וסבאסטיאן בואמי השוויצרי. כתוצאה מכך, נאלץ האחרון לפרוש לאחר שהכנף האחורית שלו נשברה בהתנגשות והספרדי הצעיר בסבב נשאר על המסלול גם הוא נאלץ להחליף את חרטום המכונית ולפיכך איבד גובה רב.

תקוותם של אנשי פורס אינדיה למרוץ מוצלח, ירדה אף היא לטמיון כאשר אדריאן סוטיל וטוניו ליוצי הסתבכו אף הם ונשרו הרחק לאחור.

את המהומה שנוצרה ניצל מיכאל שומאכר שזינק מהמקום ה-11 וטיפס למקום שמיני ואילו שני נהגי וויליאמס איבדו מקומות ונאבקו בקאמוי קוביאשי ובויטאלי פטרוב.

הזדמנות עקרה
השאלה שריחפה באוויר לאחר שהאבק של הפתיחה שקע, הייתה באיזה שלב יחליפו הנהגים את הצמיגים וכמה זמן ישרדו התרכובות הרכות על האספלט החמים בגרמניה. בתום סבב העצירות ברחבת הטיפולים, הוביל ג'נסון באטן את המרוץ לפרק זמן מסוים עד שגם הוא נאלץ להחליף את גלגליו ובכך השאיר שוב את המאבק על ההובלה לשני נהגי פרארי.

מאסה שנאבק לכל אורך הדרך בצמיגים סוררים ובמכונית לא מאוזנת, שמר בעור שיניו על המקום הראשון ובהקפה ה-20 נראה היה כי הוא עומד לאבד אותו. אלונסו ניצל היטב את הצמיגים בתרכובת הקשה וכאשר הפערים בינו לבין מאסה נסגרו לחלוטין, הגיעו השניים לשני סמנים אחוריים (ברונו סנה וטימו גלוק) והשאפתנות של אלונסו נבלמה.

מלחמת שוורים בטורו רוסו

ברגע הזה חש מאסה כי המכונית החלה לתפקד כהלכה והוא החל לפתוח פער במן קבוצתו. אלונסו המתוסכל ראה את המכונית של מאסה הופכת לנקודה אדומה באופק ולא ידע את נפשו מרוב כעס.

מאסה לא השתהה ופתח יתרון של למעלה משלוש שניות ואף קיבל הודעה בקשר כי הוא פועל בדיוק כפי שצריך ועליו להמשיך ולנהוג בצורה כזאת ולהתרחק כמה שיותר.

באותם רגעים, איש לא שיער כי השערורייה בתוך קבוצת פרארי ניצבת בפתח. במיוחד לא פליפה מאסה שהאמין כי ביכולתו להשאיר את אלונסו מאחור, טרף לציפורניו של סבאסטיאן פטל שהחל לקבוע הקפות מהירות כברק כשהוא מתרחק בעצמו מרחק ניכר מהמילטון, באטן ומארק וובר ומבטיח לעצמו מקום בפודיום והשאלה שלו הייתה האם יהיה זה מקום שני או שלישי בלבד.

"העקיפה" של המרוץ
מי שחשב כי אלונסו אמר את המילה האחרונה או ימתין להתקפה של פטל, טעה. אלונסו שב ומצא קצב נפלא והחל לקבוע סדרת הקפות מהירות בזו אחר זו ולפתע, היתרון של מאסה נמחק ושוב הגיעו השניים לקבוצה של סמנים אחוריים.

בהקפה ה-47, כאשר נותרו 20 הקפות לסיום, נשמע ברדיו קולו של רוב סמדלי, מהנדס המרוץ של מאסה כשהוא מסב את תשומת ליבו של מאסה לנוכחות של אלונסו. "שים לב פיליפה, אלונסו מהיר ממך, שים לב פליפה, אלונסו מהיר ממך. אנא תאשר לי שקיבלת את ההודעה".

ברגע זה הוטלה הפצצה, או ליתר דיוק, פצצת הסירחון של המרוץ כי משמעות הדברים היא שמאסה קיבל הוראה מפורשת לסגת ולאפשר לאלונסו לעקוף אותו.

ה"עקיפה"

יש להניח כי אלונסו עצמו קיבל הנחיה מרגיעה באותם רגעים ממש והוא המתין "להזדמנות" לחלוף על פניו של הברזילאי העצוב. ואז זה קרה. באורח פלא איבד מאסה את הקצב ואת יכולת התפעול של המכונית וההילוכים התבלבלו לו. אלונסו שהיה צמוד לזנבו, חלף על פניו ועלה למקום הראשון ומשם הוא המשיך עד לקו הסיום כשהוא יודע בליבו כי לא היה ראוי לניצחון הזה.

בקרת נזקים
סבאסטיאן פטל נותר חסר אונים לנוכח התצוגה של פרארי. גם "חולשתו" של מאסה לא סייעה לפטל והוא לא הצליח לעקוף את הברזילאי ולמען האמת, לא היה אפילו מאבק בין השניים על המקום השני. פטל התנחם בכך שהוא סיים לפני יריביו לאליפות, המילטון, באטן ומארק וובר ולקזז את יתרונם בדירוג הנהגים. מנגד, גם המילטון ובאטן שהיו עסוקים במרוץ פרטי ללא כל תחרות משום מכונית אחרת (פרט לוובר שאיים בתחילת המרוץ על באטן) שייטו להם בניחותא לקו הסיום ולא האמינו למראה עיניהם כי ביום שכזה, הם הצליחו לאסוף כמות נקודות שממתיקה את גלולת המיקום הרביעי והחמישי שלהם.

מארק וובר סיים כאמור במקום השישי אך גם עבורו היה זה מרוץ נוראי. האוסטרלי שזינק רביעי איבד שני מקומות להמילטון ובאטן ולקראת הסיום הוא נדרש לשמור על המכונית שסבלה מתקלת לחץ שמן. למזלו הרב, המכונית שסיימה במקום השביעי עם רוברט קוביצה, הייתה בפיגור של הקפה מלאה מששת הנהגים הראשונים ולמעשה, קוביצה אשר זינק מאותו מקום בפתיחה, שמר על מקומו לכל אורך הדרך ומאחר והוא בא ללא ציפיות מיוחדות, כך הוא גם סיים את המרוץ כשלנחמתו, הוא מקדים את שתי המכוניות של מרצדס (רוזברג מקום 8 ומיכאל שומאכר מקום 9).

פודיום מאולץ

המקום העשירי היה של המכונית הצהובה השנייה, מכונית הרנו של ויטאלי פטרוב שנהנה מאנמיות מסוימת של המכוניות של וויליאמס ומטעות של פדרו דלרוסה, נהג קבוצת סאובר, שעצר מאוחר וקיווה לשחזר את ההישג של קוביאישי מולנסיה אך לרוע מזלו, הוא פגש בקובליינן והתחכך בו ולכן נאלץ לעצור פעם שנייה ויצא מחוץ לנקודות.

שיעור בשפת גוף
המרחק ששמרו אלונסו ומאסה זה מזה כאשר סיימו את המרוץ. הקרירות הבולטת שהופגנה על הפודיום ובמיוחד המעמד המביך שבו לקח סטפנו דומיניקאלי את שני הנהגים שלו והעלה אותם גם יחד למדרגה הגבוהה בפודיום בתום טקס הענקת הגביעים, כל אלה מוכיחים את המהלך השערורייתי שנקטה בו פרארי.

נכון, אנחנו לא תמימים, איש לא חשב שמאסה יחבל בניסיונותיו של אלונסו לסגור את הפער ולהתמודד על תואר האליפות, אבל איש לא האמין שהמהלך יהיה כה שקוף, כה בוטה, כה בלתי ספורטיבי.

גם במסיבת העיתונאים הקצרה שלאחר מכן, התעלם מאסה מהשאלות של המראיין ביחס למהלך הזה וסרב לענות לו. אלונסו הודה לקבוצה ודיבר בזכות הרוח הקבוצתית אולם אין ולא תהיה לעולם נחמה לנהג שהניצחון נגזל ממנו, תשאלו את רובנס באריקלו שנאלץ לוותר על הניצחון באוסטריה 2002 למיכאל שומאכר. יש האומרים כי בעת חתימה על החוזה החדש, ידע מאסה כי רגע כזה עשוי לקרות. אולי הוא ידע, אבל הוא לא ידע עד כמה מהר זה יקרה. המציאות סטרה על פניו, בעצם זאת לא הייתה סטירה אלא אגרוף ישיר ששלח אותו בנוק-אאוט לקרשים.

לאחר המרוץ פרארי נקנסה במאה אלף דולר. המקרה יעלה לדיון בהתאחדות הספורט המוטורי העולמית ויתכן שהעונש יוחמר.

השערורייה הבאה?
העיתון הצרפתי "לה ג'ורנאל די דימאנש" פרסם היום תמונות מחשידות של הכנף הקדמית במכוניות של רד בול עם פענוח שבו הסבר על כך כי הקצוות של הכנף קרובות מדי לפני המסלול והסבר כי החלק האמצעי של הכנף נוטה לפנים ומסייע להנמכת הכנף הקדמית כולה.

נחמה חסרת טעם

התקנות הטכניות קובעות כי גובה מרכז הכנף מהמסלול צריך להיות 85 מילימטרים לפחות אך לדברי מספר אנשים בקבוצות שונות שמסרבים לחשוף את שמם בתקשורת בשלב זה, הכנפיים של וובר ופטל, נמוכות במידה רבה מהנתון הזה.

מספר קבוצות (לא פורסם במי מדובר) הגישו צילומים "מרשיעים" לנציגי התאחדות הספורט המוטורי בהוקנהיים ואלה יצטרכו להחליט האם יש להיכנס לעובי הקורה ולחקור את הסוגייה לרבות תנועת הכנף לפנים בניגוד לתקנה 3.15 שאוסרת תנועת חלקים אירודינאמיים.

אחד המהנדסים הבכירים טוען כי שיפור מעין זה, מסייע בשלוש עשיריות השנייה וכי העניין אכן צריך להיבדק בקפדנות.

רד בול רייסינג עצמה דחתה את העניין וכריסטיאן הורנר, מנהל הקבוצה אמר כי "הסתמכות על צילומים היא דבר מסוכן ואין בו להעיד על ביצוע עבירה מסוג זה". עוד הוסיף הורנר והתייחס לשערוריית ה"עקיפה" של אלונסו על מאסה ואמר את מה שכולם ראו: "זה היה בפירוש מהלך של הוראה קבוצתית ואין לעבור על כך בשתיקה". ברור כי אם סוגיה זאת תביא לפסילתו של אלונסו, המרוויח העיקרי יהיה סבאסטיאן פטל שיוקפץ למקום השני.

עדכונים נוספים בהמשך הדיווחים כאן ב"פול פוזישן".

תוצאות גראנד פרי גרמניה
1. פרננדו אלונסו – פרארי
2. פליפה מאסה – פרארי
3. סבאסטיאן פטל – רד בול רייסינג
4. לואיס המילטון – מקלארן
5. ג'נסון באטן – מקלארן
6. מארק וובר – רד בול רייסינג
7. רוברט קוביצה – רנו
8. ניקו רוזברג – מרצדס
9. מיכאל שומאכר – מרצדס
10. ויטאלי פטרוב - רנו

דירוג נהגים אחרי 11 מרוצים
1. לואיס המילטון – 157 נק'
2. ג'נסון באטן – 143 נק'
3. מארק וובר – 136 נק'
4. סבאסטיאן פטל – 136 נק'
5. פרננדו אלונסו – 123 נק'
6. ניקו רוזברג – 94 נק'
7. רוברט קוביצה – 89 נק'
8. פליפה מאסה – 85 נק'
9. מיכאל שומאכר – 38 נק'
10. אדריאן סוטיל – 35 נק'

דירוג יצרנים אחרי 11 מרוצים
1. מקלארן – 300 נק'
2. רד בול רייסינג – 272 נק'
3. פרארי – 208 נק'
4. מרצדס – 132 נק'
5. רנו 96 נק'
6. פורס אינדיה – 47 נק'
7. וויליאמס – 31 נק'
8. סאובר – 15 נק'
9. טורו-רוסו – 10 נק'